<h1>הפרדס לרש"י סימן קמ"ז</h1>
<h2>דף כד:</h2>
שני ימים טובים של גליות אחד מחובר לקרקע שנתלש ביום טוב ראשון כגון ענבים שבצרן ואחד דגים ועופות שניצודו מיום טוב ראשון מותרין ביום טוב שני ממה נפשך הואיל ושתי קדושות הן דאי יום ראשון קודש ב' חול ומותרין במוצאי י"ט ראשון בכדי שייעשו. ואם יום ראשון חול ושני קודש כ"ש שהן מותרין דחול מכין לי"ט. וכן ר' נוהג ומביא ראיה לדבריו מהא דגרסי' במס' ביצה בפ' ראשון איתמר שני ימים טובי' של גליות רב אמר נולדה בזה מותרת בזה וכו' ואמרינן הלכתא כרב בין לקולא בין לחומרא. ועוד דאמרי' שני ימי' טובים של גליות שאירע יום שני בערב שבת ולא הניח עירובי תבשילין בחול מניח אדם עירובו מיום טוב לחבירו ומתנה עליו אם היום קודש ומחר חול אין בדברי כלום ואינו עירוב דחול מכין לשבת וחול מכין לי"ט ואין י"ט מכין לחול. ואם היום חול ומחר קודש עירובו עירוב אלמא שתי קדושות הן ואחד מהן חול. ועוד דגרסי' בעירובין ההוא בר טביא דאתא בבי ריש גלותא דאיתציד מיום טוב ראשון ואישתחיט ביום טוב שני רב נחמן ורב חסדא אכיל ורב ששת לא אכיל. מאן דאכל סבר שתי קדושות הן מאן דלא אכל משום דתני איסי וכן היה ר' יוסי אוסר בשני ימים [טובי'] של גליו' דקסבר קדושה א' הן. ושמע מינה מחובר שנתלש בי"ט א' מותר בי"ט ב' ממ"נ. ואל תשיבני ממאי דצריך להמתין בכדי שייעשו כלומר אם ניצודו ביום טוב ראשון לערב ב' למוצאי י"ט ראשון אסורין עד שיעכב ויאחר מעט כשיעור שייעשו לקיטתן. דיום טוב ראשון קודש הוא ובעינן שלא יהא מהנה כלום הנאה מיום טוב לחול. ואם ניצודו בשני לערב של י"ט שני נמי אסורים בכדי שייעשו דאימור קודש הוא. ואם שבת הוא אסורין עד מוצאי שבת בכדי שייעשו מפי' רבינו. ובדבר שאין במינו מחובר אי נמי מחובר אלא שכבר ניכר שנתלש מאתמול שהיה חול מותר אם בא בתוך התחום. ואם מחוץ לתחום אסור עד הערב בכדי שיעשה הבאתו לתוך התחום. ואי אתא אדעת' דנכרי אפי' מחוץ לעיר שרי לאלתר. מחוץ לתחום שאמרנו שהוא אסור. אם בא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר מיד. וכבר פסקה רב פפא נכרי שהביא דורון לישראל וכו'. ועוד מההיא ליפתא דאתא למחוזא נפק רבא חזייה דהוה כמישא אמר הא ודאי מאתמול עקירא. ואי משום חוץ לתחום אדעתיה דנכרי אתא ושרייה רבא למיזבן מינייהו בלא סכום מקח אלא סתם ולאחר המועד יעשה עמו חשבון.
